איך לחשב BMI

BMI = משקל בקילוגרמים ÷ (גובה במטרים × גובה במטרים)

המלכודת היחידה היא היחידה: מטרים, לא סנטימטרים. 175 ס״מ הם 1.75 מ׳ — אם תשתמשו ב-175 תקבלו BMI של 0.0025.

דוגמה מפורטת

78 ק״ג בגובה 175 ס״מ:

1. המרה: 175 ס״מ = 1.75 מ׳
2. העלאה בריבוע: 1.75 × 1.75 = 3.0625
3. חילוק: 78 ÷ 3.0625 = 25.5

זה בדיוק בתוך תחום עודף המשקל, שמתחיל ב-25.0 — כ-1.5 ק״ג מהרצועה הבריאה. לעולם אל תתייחסו לתוצאה שנמצאת בטווח של נקודה מגבול כאל תוצאה חד-משמעית: תנודות משקל יומיות רגילות יכולות להעביר אתכם מעבר לקו ובחזרה בתוך שבוע.

BMI = (משקל בפאונד × 703) ÷ (גובה באינצ׳ים × גובה באינצ׳ים)

המספר 703 ממיר פאונד לאינץ׳ רבוע לקילוגרם למטר רבוע — 39.37 אינצ׳ים למטר, בריבוע, חלקי 2.2046 פאונד לקילוגרם — ולכן שתי הנוסחאות נותנות את אותה תשובה.

דוגמה מפורטת

172 פאונד בגובה 5 רגל 9 אינץ׳:

1. גובה באינצ׳ים: (5 × 12) + 9 = 69 אינץ׳
2. העלאה בריבוע: 69 × 69 = 4,761
3. משקל × 703: 172 × 703 = 120,916
4. חילוק: 120,916 ÷ 4,761 = 25.4

אותו אדם כמו בדוגמה המטרית, אותה תשובה. הטעות הקלאסית: להשאיר את הרגליים והאינצ׳ים נפרדים ולהעלות בריבוע רק את האינצ׳ים.

למבוגרים מגיל 20 ומעלה, גברים ונשים כאחד:

אם אתם ממוצא דרום-אסייתי, סיני או אסייתי אחר, מספר גופי בריאות מיישמים ספים נמוכים יותר — עודף משקל מ-23 בערך, השמנה מ-27.5 בערך — כי הסיכון המטבולי עולה מוקדם יותר. התמונה המלאה, כולל טבלה לפי גובה, נמצאת במדריך טבלת ה-BMI.

החשבון פשוט, ולכן BMI שגוי נובע מהנתונים שמזינים.

• גובה מנוחש. רוב המבוגרים נמוכים בסנטימטר או שניים ממה שכתוב ברישיון הנהיגה שלהם, והגובה מתקצר עם הגיל. בגובה 175 ס״מ, ס״מ אחד מזיז את ה-BMI בכ-0.3 — מספיק כדי לחצות גבול. מדדו יחפים מול קיר, פעם אחת, והשתמשו במספר הזה שוב ושוב.
• שקילות לא עקביות. אתם יכולים להיות כבדים ב-1 עד 2 ק״ג בערב. שקלו את עצמכם אחרי הקימה, לפני האכילה.
• ערבוב יחידות, העלאת המשקל בריבוע, עיגול מוגזם. קילוגרמים יחד עם אינצ׳ים מייצרים שטויות, ועיגול הגובה ל-5 הס״מ הקרובים יכול להזיז את התוצאה בנקודה שלמה. כששני מחשבונים לא מסכימים, כמעט תמיד מדובר באחת מהסיבות האלה.

ויש גם את מה שהנוסחה לא יכולה לראות. שריר צפוף יותר משומן, ולכן חותר מאומן היטב יכול להגיע ל-BMI של 28 עד 30 עם אחוז שומן חד-ספרתי — אם אתם מרימים משקולות ברצינות, התייחסו ל-BMI כמעט כחסר משמעות והשתמשו במקום זאת באחוז שומן בגוף. גם ההפך נכון: אדם יושבני עם BMI של 23 יכול לשאת מספיק שומן בטני כדי להעלות את הסיכון המטבולי. הסיכון מתחיל ב-BMI שונה באוכלוסיות שונות, אותו BMI בגיל 60 מכיל יותר שומן מאשר בגיל 30, נשים נושאות יותר שומן חיוני מגברים, BMI אינו תקף בהיריון, ואצל ילדים משתמשים בטבלאות אחוזונים. הפתרון הזול ביותר הוא סרט מדידה: יחס מותן-גובה לוקח שלושים שניות ורואה את פיזור השומן ש-BMI לא רואה.

לחשב BMI פעם אחת זה טריוויאלי. לחשב אותו לכל שקילה במשך שנה, ואז לראות מה קו המגמה עשה — שם החישוב הידני מתפרק בשקט.

אפליקציית Feeltracker משקל ו-BMI החינמית מייתרת את השלב הזה: הזינו את הגובה שלכם פעם אחת וה-BMI יחושב לכל רשומה, וישורטט בגרף עם קווי מגמה לצד המשקל שלכם והיעד שהגדרתם. היא מתעדת גם אחוז שומן בגוף, מסתנכרנת עם Apple Health ובין המכשירים שלכם דרך iCloud ללא חשבון וללא אימייל, ומייצאת ל-PDF, XLSX, CSV או JSON לקראת פגישות. תובנות בינה מלאכותית אופציונליות מסכמות את ההיסטוריה שלכם.

בכל דרך שתבחרו, הנוסחה שלמעלה היא כל הסיפור. הערך נמצא בבדיקה מדי פעם, לא בשלוש ספרות אחרי הנקודה.