איך להעלות לחץ דם נמוך: מזונות, נוזלים והרגלים שעוזרים

לחץ דם נמוך הוא באופן מקובל מדידה מתחת ל-90/60 mmHg. בניגוד ללחץ דם גבוה, מספר נמוך כשלעצמו אינו אבחנה ואינו סיכון שיש לטפל בו: הרבה אנשים כשירים, והרבה נשים צעירות, נמצאים על 90/60 כל חייהם ומרגישים בסדר. אם אין לכם סימפטומים, אין בדף הזה שום דבר שאתם צריכים לעשות.

המדריך הזה מיועד לקבוצה השנייה: אנשים שהמדידות הנמוכות שלהם מגיעות עם סחרחורת בקימה, תחושת עילפון, טשטוש ראייה, עייפות או צניחה אחרי ארוחות. התבנית שחשובה יותר מכול היא ירידה של כ-20 mmHg בסיסטולי או 10 mmHg בדיאסטולי בתוך שלוש דקות מהקימה — תת לחץ דם תנוחתי — ששווה לציין בפני רופא, במיוחד מעל גיל 65, בגלל סיכון הנפילה.

שני דברים גוברים על כל מה שלמטה. אם המדידות הנמוכות התחילו אחרי שינוי בתרופות, הפתרון הוא בדרך כלל התרופה ולא התזונה. וירידות פתאומיות וחמורות מדימום, מזיהום חמור או מתגובה אלרגית קשה הן מקרי חירום: בלבול, עור קר ולח, דופק חלש ומהיר או נשימה מהירה ושטחית פירושם להתקשר לשירותי החירום, לא כוס מים מלוחים.

המטרה המיידית היא להחזיר דם לראש ולמנוע מכם ליפול.

• שבו או שכבו מיד. שכיבה שטוחה עם הרגליים מורמות מעל גובה הלב עובדת הכי מהר. ישיבה עם הראש בין הברכיים היא החלופה כשאין איפה לשכב.
• שתו מים. כוס גדולה — כ-500 מ״ל — מעלה באופן מדיד את לחץ הדם אצל אנשים עם בעיות במערכת האוטונומית, וההשפעה מתחילה בתוך כ-15 דקות.
• השתמשו בתמרוני נגד אם אינכם יכולים לשכב. הצליבו רגליים ולחצו אותן זו לזו, כווצו את הירכיים והישבן, או שבו שפיפה. אלה דוחפים את הדם שנאגר החוצה מהרגליים, ועובדים הכי טוב כשמתחילים אותם ברגע שהסימפטומים מתחילים ולא אחרי שהחדר מחשיך.
• אל תקומו שוב מוקדם מדי. חכו עד שהראייה והיציבות חוזרות לגמרי, ואז קומו בשלבים.

אם באמת התעלפתם, אם זה קרה במהלך פעילות גופנית או בשכיבה, או אם זה הגיע עם כאב בחזה, קוצר נשימה או פעימות לב לא סדירות, פנו לטיפול רפואי — התבניות האלה מצביעות על הלב, לא על אגירת דם פשוטה.

שום דבר כאן אינו דרמטי בפני עצמו. נוזלים ומלח עושים את רוב העבודה; השאר עוסק בהימנעות מדברים שמחמירים את הירידות.

שימו לב למה שחסר: אין מזון-על. הרווח מגיע מנפח ומתזמון.

אלה לא עולים כלום, ואצל רוב האנשים עם לחץ דם נמוך סימפטומטי הם עושים יותר מכל שינוי ברשימת הקניות.

אם אתם שותים מספיק, אוכלים ארוחות קטנות יותר, לובשים גרבי לחץ ועדיין מתעלפים, זו הנקודה להפסיק לייעל בבית וללכת לרופא.

המהלך הראשון הוא כמעט תמיד לבחון את מה שאתם כבר נוטלים, כי כל כך הרבה תרופות נפוצות מורידות לחץ דם כתופעת לוואי. התאמת מינון, שינוי השעה ביום שבה נוטלים אותה, או החלפת תרופה אחת באחרת פותרים חלק גדול מהמקרים לחלוטין.

כשזה לא מספיק, רופאים אכן רושמים תרופות להעלאת לחץ הדם — פלודרוקורטיזון, שגורם לכליות להחזיק נתרן ומים, ומידודרין, שמכווץ כלי דם, הן השתיים הנפוצות ביותר. הן נזכרות כאן כדי שהמונחים יהיו מוכרים אם הם יעלו בתור אצל הרופא, ולא כמשהו לחפש: שתיהן דורשות פיקוח, לשתיהן תופעות לוואי אמיתיות, ופלודרוקורטיזון בפרט יכול להעלות את לחץ הדם גבוה מדי בזמן שכיבה. רופא ירצה גם לשלול סיבות רקע — אנמיה, בעיות בבלוטת התריס או באדרנל, הפרעות קצב ומצבים אוטונומיים — לפני שיטפל במספר.

לחץ דם נמוך מגיב לדברים שונים אצל אנשים שונים, והשינויים קטנים מספיק כדי שהזיכרון לא יוכל לשפוט אותם. מדידה מכריעה את זה.

הדבר הכי אינפורמטיבי שאפשר לרשום הוא צמד שכיבה-עמידה: בצעו מדידה אחרי חמש דקות של ישיבה או שכיבה בשקט, קומו, ובצעו עוד אחת אחרי דקה ושוב אחרי שלוש. רשמו את שני המספרים. ירידה של כ-20 בסיסטולי או 10 בדיאסטולי היא הסף שיש לו שם, והיא הרבה יותר משכנעת על הנייר מאשר בתיאור מהזיכרון. השתמשו בטכניקה טובה — אותו שרוול, אותה זרוע, כפות רגליים על הרצפה, זרוע נתמכת בגובה הלב — כמתואר באיך למדוד לחץ דם בבית.

לצד המספרים, רשמו את ההקשר שמסביר אותם: מה אכלתם ומתי, כמה שתיתם, השעה ביום, וכל התקף סחרחורת. ירידות אחרי ארוחה, שקע בוקר או השפעה של תזמון תרופות כולם מתגלים בתוך שבוע או שבועיים, ושבועיים של מדידות זוגיות בדרך כלל מספיקים כדי לומר אם גרבי הלחץ הצדיקו את מקומם. יומן לחץ הדם ל-7 ימים נותן לכם מבנה למלא, על נייר או על המסך.

יומן לחץ דם בנוי בדיוק לרישום מהסוג הזה: כל מדידה נלכדת בכמה שניות, והערה שמצורפת אליה — ״קמתי מהר מדי״, ״אחרי הצהריים״, ״יום ראשון עם גרבי לחץ״ — היא מה שהופך עמודת מספרים למשהו שאתם והרופא שלכם באמת יכולים לקרוא.